בגיל 40, נשים לעתים מתמודדות עם סוג אחר של פחדים. זה שלב בחיים שהילדים גדלו, ופתאום מתפנה להן קצת זמן לעצמן, זמן לחשוב ואיך שהן מרימות את הראש מעל המים ועוצרות להתבונן בחיים שלהן.
חלקן חוות תסכול מהמציאות המשפחתית, הן חיות בזוגיות שהן לא מרגישות בטוחות בה יותר ולא מספקת להם את כל הצרכים ובמיוחד התרגשות ותחושת הביטחון. יש כאלו שעובדות בתפקיד שהם מרגישות שהן יכולות לבטא את עצמן הרבה יותר, לא באמת מסופקות ותקועות שם. הן מרגישות כלואות במסגרות שכבר לא מתאימות להם, היום ויודעות שיש להם פוטנציאל להרבה יותר מזה.
הן מרגישות מנותקות ממי שהן היו בעבר ומתחילות להרגיש שהחיים והמסגרות המוכרות כבר לא מספקות אותם יותר ועולות להן שאלות קיומיות על מי הן באמת, מה השאיפות שלהן בחיים והאם הן במסלול הנכון וכיצד הן רוצות להמשיך את דרכן. התחושה הזו של אובדן הזהות והמסגרת המוכרת זה פחד שמשתלט ומשתק אותן, יכול לנבוע:
חוסר ביטחון שלהן על עצמן, ועל הכישורים שלהן
פחד משינוי, לעשות כל שינוי בחיים, שמלווה עם פחד מלזוז מהמוכר והידוע
פחד מכישלון, הן כבר שכחו כמה אלופות הן.
כשהפחד תוקף אותנו, זה משתק, ומשתלט על כל המערכת ויוצר לנו בלבול פנימי מאוד גדול,
עומס בראש וכל המערכת הרגשית נכנסת להצפה. הפחד מגיע והתנועה האוטומטית של הראש היא לנסות להימנע ממנו ולהגן על עצמנו, כי הוא מפחיד. העניין הוא שבכדי שנצליח לעבור את המשבר הזה, צריך במקום לנסות להימנע מהפחד, לעשות את התנועה ההפוכה - להתמודד מולו, להסתכל לו בעניין, להוכיח לעצמנו שאנחנו אלופות ולעבור דרכו. לעבור דרכו, זו הדרך היחידה לצלוח את המשבר ולגדול ממנו.
אם את שם, קודם כל חשוב להבין שמה שאת עוברת זה תהליך בריא.
משברים לא סתם מגיעים לחיינו, הם מגיעים כדי שנעצור, ניכנס פנימה ונדייק מה לא עובד בחיים שלנו ומה אנחנו כן רוצות לשנות ולגדול לשם. המשבר מגיע כדי לעורר אותך ולנער אותך מהמשבצת, מאזור הנוחות שלא כזה נוח והנשמה מרגישה שהגיע הזמן לזוז, לגדול, להתפתח. אנחנו לעולם לא גדלים באזור הנוחות וכנראה שהנשמה שלך רוצה להגיע למחוזות חדשים ומדויקים יותר עבורך.
הפחד תמיד יהיה שם ברקע השאלה באיזה ווליום נאפשר לו להיות. המערכת הרגשית מנהלת אותנו לגמרי ואם פחד מתקיף אותי אני יכולה לקפוא במקום, להיכנס ללבלבול עם עצמי ויכול להגיע עד התקף חרדה. אנחנו צריכות להבין שתמיד יהיו פחדים כמו שתמיד יהיו אתגרים כי אנחנו כאן כדי לגדול.
אז אם הפחד מגיע ואנחנו זוכרות שהוא כאן כדי שנגדל, בואו נתחיל להתיידד אתו וזה מתחיל בלשנות את התפיסה שלנו לגביו בראש.הכל שאלה באיזה משקפיים אנחנו מסתכלות על המציאות ותופסות אותה. אנחנו רוצות להבין ש:
// הפחד, תמיד יהיה כאן ולא להיבהל כשהפחד מגיע לא להיבהל. צריך להבין שזו תנועה טבעית של הראש אנחנו תמיד נרגיש פחדים בחיים שלנו. אנחנו מונעים מתוך רצון להרגיש ביטחון כל הזמן, לכן בכל פעם שנרצה לשנות משהו בחיים קטן או גדול, התנועה האוטומטית של הראש תהיה התנגדות כי האגו שלנו רוצה שנהיה תמיד במוכר והידוע, ליצור לנו תחושת ביטחון לכן הוא לא רוצה שנשנה כלום בחיים, לכן בכל פעם שנרצה לעשות שינוי תמיד תגיע התנגדות = פחד שמציף אותנו, אל תבהלו ממנה.
זה כמו שאני הבנתי שאני רוצה להיפרד מבעלי, זה היה הרצון העמוק האמיתי שלי ואיך שהמחשבה עלתה, אוטומטית הציפו אותי מלא פחדים "איך אני אסתדר לבד כלכלית?" "ולפרק משפחה, מה אני עושה לבנות" אין סוף פחדים שגרמו לי לקפוא במקום ולהתבשל עם זה תקופה ארוכה. בסוף התגרשתי אבל אני זוכרת שהייתי צריכה לתפוס מלא אומץ ולעמוד מול הפחד, לא לוותר לעצמי ולחלום שלי להיות בזוגיות שמתאימה יותר לי.
צריך לזכור, שלכולנו יש השגחה עליונה כאן. בכל פעם שאנחנו רוצות להתקדם לכיוון הרצון שלנו יש מלא עזרה מהיקום, אנחנו אף פעם לא לבד. אז כשמגיע הפחד לא להיבהל זה תנועה טבעית של הראש "כאילו" להגן עלינו שלא נעשה שום שינוי, ונשאר במוכר והידוע.
// להתחיל לשים לב למחשבות שלנו ולנסות להסיט מחשבה שלילית מחשבה יוצרת רגש, זה אומר שאם אני יחשוב עכשיו על חופשה בקריביים אני ירגיש עונג בגוף ואם אני ייסע בכביש וייכנס לחרדה מלעשות תאונה, אני ירגיש כיווץ בגוף זה אומר שמחשבה מפעילה רגש. זה גם אומר שאם אני לא ייתן למחשבה הזו מקום אני לא ירגיש כלום.
זה אומר שכל המחשבות זה רק בראש שלנו, הם לא אמיתיות, הם לא המציאות. זה רק מחשבה שבה אנחנו מניחים הנחה למשהו שיקרה, אבל אנחנו לא באמת יודעים אם זה יקרה או לא, זה רק דיאלוג שמתקיים בראש שלנו.
הראש של כולנו, חושב ביום עשרות אלפי מחשבות, הראש שלנו זה מחשב מטורף. אם עולה לי מחשבה טורדנית, אם אני יזהה אותה, יש לי את היכולת לשלוט ולנקות אותה מהראש ולהעלים אותה. איך עושים את זה? אני מבינה שזו רק מחשבה שלילית ואני צריכה לנקות אותה, בשלב השני אני צריכה לעשות פעולה בשטח - להעביר נושא בראש להתעסק במשהו אחר, להרים טלפון לחברה, לעשות ספורט, להתקלח לשנות את התנועה שלי ובמודעות לנסות להפסיק לחשוב עליה. נכון, השליטה במחשבות לא קוראת ברגע ומאוד מאתגרת אבל יש לנו את היכולת לאמן את עצמנו ולהצליח לעשות את זה. ברגע שאנחנו מזהות את המחשבה, זה כבר 50% מהפתרון ועכשיו במודעות מלאה לנקות אותה מראש, להעביר נושא בראש כי אם הצלחתי להעביר נושא המחשבה לא מפעילה לי את הרגש ואני לא נופלת להצפה רגשית.
// שתפי חברה טובה - זה כלי לחיים, כשאת חווה גל, תהיי קשובה לעצמך, תארגני לעצמך רגע בשקט לעצור ולהתייחס לגל הזה שאת חווה כי הוא מפעיל אותך. לפעמים שיחה של שיתוף עם חברה טובה ממש עוזרת, רק לפרק ולדבר על הדברים, להוציא אותם מהראש, להבין אותם קצת אחרת ולקבל עוד פרספקטיבה ממשהי שאני סומכת עליה.
// ללמוד לרקוד עם הפחד כמו שאמרנו תמיד יצופו פחדים בחיים, אנחנו אלו שצריכות כלים להתמודד מולם, במטרה להצליח לשלוט בהם ולא שהם ישלטו בנו. לכן אנחנו רוצות ללמוד לחיות ביחד עם הפחד, ולא להיאבק בו או לנסות להימנע ממנו, אלא לזהות אותו ולהוריד לו ווליום בראש. אנחנו מבינות שהוא קיים אנחנו לא רוצים להתעלם ממנו, אבל אנחנו כן רוצות ללמוד לרקוד איתו. כמו שלומדים ריקוד חדש, צריך לפתח הקשבה פנימית עמוקה לעצמי וללמוד את הצעדים והקצב החדשים כדי להרגיש בנוח, ובכל פעם שהפחד יגיע אני אזהה אותו, אני גם יגיד לו "הי, אני רואה שאתה כאן, אבל אני לא נבהלת ממך". לא להילחם בו אלא לזכור שזו רק מחשבה, זה לא האמת ולא המציאות, ולדמיין אותו כמו גל שנכנס לתוכי ומשתחרר החוצה(מזכיר לי ציר לידה) וזה אפשרי זה רק עניין של לשים פוקוס ולאמן את עצמך.
המון נשים שעוברות איתי תהליך מגלות שהדברים שהם כל כך חששו מהם בעבר, לא כאלו מפחידים כמו שהם חשבו, הכל שאלה באיזה משקפיים את מסתכלת על המציאות? בתודעת הישרדות ופחד או בתודעת בחירה והשפעה ושליטה על החיים שלך, זה אומר שכל פעם שמישהו או משהו מכווץ אותך ולא נעים לך, את עוצרת ושואלת את עצמך "מה יש לי ללמוד כאן?" ולוקחת אחריות, לומדות מזה שמה גבולות ומדייקת את עצמך.
הדבר הזה, זה דרך חיים של גדילה והתפתחות כי ברגע שתפתחי ותתחילי לגדול וללכת עם רצונות הלב שלך, הזדמנויות יגיעו עד אליך בקלות והפחד יקטן משמעותית ויעבור לווליום נמוך, זה קורה בתהליך צורה טבעית. כולנו צריכות סביבה מקדמת כדי לגדול, זה עוזר לנו להתקדם בחיים
מזמינה אותך ביחד איתי לתפוס אומץ לגדול אחת על אחת
דנה דהן
Comments