איך מפסיקים לרצות אחרים?

יש מלא אנשים שמרצים. הדבר הזה מנהל אותם לגמרי בשלושת מעגלי החיים בעבודה,

מול האישה, משפחה, חברים.

זה מתחיל בזה שמשהו מבקש ממך משהו, שלא באמת בא לך לעשות, או שלא מתאים לך כרגע לעשות וכאן נכנסת תחושת ה"ריצוי" לתמונה ומנהלת אותך. כשמשהו מבקש מהם עזרה במשהו, האוטומט שלהם זה להגיד "כן"

למרות שהרבה פעמיים לא ממש בא להם, או שיש להם כוח לעזור עכשיו לאחר. זה קורה כי לא נעים לך לאכזב את הצד השני אז את מסכימה לתת. בסוף, איך שהוא תמיד זה נגמר לא טוב, ויוצא קצת טונה

מה שמניע את הריצוי זה הרצון שימשיכו לאהוב אותנו או מתוך רצון להרגיש שייכות. 

העניין הוא כשאנחנו עושות משהו שלא ממש בא לנו לעשות,

זה תמיד יוצא לא מדויק, לא נעים לנו בסיטואציה עד הסוף

כי אנחנו מרגישים שהנתינה שלנו באותו רגע, היא לא 100% וזה לא כיף להרגיש ככה.

נתינה זה משהו שבא מהלב, שבא לי לתת. זה אומר שאם אני נותנות למשהו משהו או עוזרת לו, חשוב שזה יהיה מתוך מקום ש "בא לי" לתת ויש לי אנרגיה לתת כי אז הנתינה ממלאת אותי. זו נתינה שמחברת אותי לתדר האהבה וזה הקו שצריך להנחות אותי בסיפור הזה.

"ריצוי" זה הרגל מעכב.

הרגל זה משהו שאנחנו עושות באוטומט, הוא מקודד לנו בתת מודע וקורה אוטומטית. כמו לרכב על אופניים או לנהוג או כל פעולה שאנחנו רגילות לעשות. ריצוי זה מעכב כי כל פעם שמשהו מבקש מאיתנו משהו אנחנו רגילות להגיד "כן" באוטומט, למרות שלפעמים לא באמת בא לנו. בסופו של דבר שאנחנו עושות משהו שלא ממש רצינו לעשות בזבזנו שם אנרגיה, וזה לא באמת ממלא אותנו מבפנים.

אם נעשה את אותה פעולה, תמיד נקבל את אותה התוצאה

בשביל לשנות את התוצאה, צריך לשנות את הפעולה, את התנועה הפנימית.

איך זה פוגע בנו?

• אנחנו מבזבזות מלא אנרגיה - אנחנו מבזבזים אנרגיה על משהו שלא מדויק 100% עבורנו, במקום להשקיע את האנרגיה במה שמקדם אותנו. אנרגיה זה מצרך יקר, אנחנו לא יכולים לבזבז אותה ככה סתם. אם אנחנו רוצים לגדול ולהתפתח בחיים, אנחנו צריכים ללמוד לנהל את האנרגיה שלנו נכון. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבזבז את האנרגיה שלנו על דברים שלא בא לנו לעשות ולא ממלאים אותנו, רק כדי שהאחר ירגיש מרוצה, ככה אנחנו פוגעים בעצמנו.
  

• לרצות = לא לתת לעצמי מקום כשאתה בוחר לשים את הרצון של משהו אחר לפני הרצון שלך, אתה מבטל את הרצון שלך. מבחינתך הרצון שלו, לשמח אותו, יותר חשוב מהרצון שלך. תני לעצמך ולרצונות שלך מקום, אל תבטלי את עצמך.

איך מפסיקים לרצות?

כדי להפסיק לרצות, העבודה כאן היא בלשנות את ההרגל המעכב של "ריצוי"

להרגל מקדם של "לאזן בין נתינה לקבלה".

ללמוד לשים את הרצון שלי בפרונט, לתת לעצמי מקום ולדעת לאזן בין נתינה לקבלה.

ואז כשמתאים לי לתת, אני בוחרת לתת מכל הלב, ואז זה מרגיש מעולה.

אם תזרמו איתי תבינו שתכלס הסיפור הזה מאוד פשוט

זה עניין של שינוי גישה, לשנות את הדרך שבה אני תופסת את המציאות,

את מה שקורה לי בחיים. זה אומר שאם עד היום שחברה שלי מבקשת ממני כל הזמן לעזור לה ולא תמיד מתאים לי (כי אני עייפה, כי יש לי סידורים, כי.... לא משנה מה) אז אני לומדת להגיד "לא" ולהרגיש טוב עם זה

שינוי ההרגל ב 3 שלבים:

1. בודקת וחוזרת -  זה אומר שבפעם הבאה שמשהו יבקש ממך משהו התשובה האוטומטית שלך צריכה להיות

"אני בודקת וחוזרת" (מבלי להמשיך להגיב להתנצל או משהו כזה) שימי לב! את אף פעם לא נותנת תשובה במקום.

2. לוקחת רגע בשקט עם עצמך אם אין לך מקום להיות בו בשקט כמו באמצע יום העבודה, לכי לשירותים.

3. מדייקת את הרצון שלך - מתאים לי עכשיו לתת, בא לי בכלל? שתכננתי משהו אחר אחה"צ? יש לי אנרגיה לתת, אני מלאה באנרגיה או שאני עייפה ורוצה לנוח? ונותנת לעצמך תשובה כנה ונשארת נאמנה לעצמך. את בוחרת לשים את הרצון שלך לפני האחר ותמיד הוא צריך להיות לפני האחר כי את הכי חשובה כאן, ולא משהו אחר.

4. ללמוד להגיד "לא" ולהרגיש טוב עם זה - יהיו מצבים שבהם תעזרי ותתני כי מתאים לך ותרגישי מאוזנת ומתמלאת מזה ויהיו מצבים שבהם פחות יתאים לך, כי יש לך תוכניות או בא לך לנוח אלו המצבים שבהן יש לך הזדמנות לגדול, לשנות את התנועה הפנימית ובמקום להגיד באוטומט "כן"  להגיד "פחות מתאים לי היום" ולהרגיש טוב עם זה.

זה עניין של לבחור לשים את הרצון שלך לפני הרצון של האחר. מתוך הקשבה פנימית וחיבור לעצמך ובמצבים האלה יש לך הזמנות לאמן את עצמך להגיד "לא", לשים גבול באלגנטיות ולהרגיש טוב עם זה.

ואיזה כיף! בחרתי לשים את הרצון שלי לפני האחר, להיות מדויקת עם עצמי ולהשקיע את האנרגיה הזו בעצמי

ובמה שחשוב לי כרגע, זה לשים לב מה התנועה הפנימית האוטומטית שלנו (ההרגל המעכב שמרצה) ולשנות אותה להרגל שמקדם אותי בחיים, בפועל, זה אומר להגיב אחרת.

ברגע שתיצרי הרגל חדש, ותלמדי לאזן בין נתינה לקבלה"

זו אחת הדרכים לגדול, ולהרגיש מסופקת בחיים.

ברגע שתתרגלי לשים את עצמך לפני האחר, זה ישפיע בצורה טבעית גם על הביטחון העצמי שלך

כי תרגישו יותר טוב עם עצמך ואז גם הביטחון העצמי גדל

והופ' מבלי לשים לב, הרמתם לעצמך את איכות החיים כי לחיות ללא תחושת ריצוי, זו איכות חיים אמיתית.

דנה דהן